מהשואה לשמי ישראל: סיפורה של הקומונה הצ'כית בגבעתיים
ביום השואה הבינלאומי אנו מתייחדים עם זכרם של מיליוני הנספים ומכבדים את גבורתם של שורדי השואה. סיפורם של ארבעה טייסי קרב צעירים, כולם שורדי שואה מצ'כוסלובקיה, מדבר בדיוק על גבורה זו ומדגיש הכוח לבנות חיים חדשים במדינה הצעירה. גבעתיים שימשה להם כבית חם והייתה שותפה לבניית סיפור התקומה של מדינת ישראל. ביחד עם אבי משה סגל, מורה דרך שעוסק בתולדות גוש דן, אנו גאים לשתף בסיפורם.
גיבורי הסיפור של הקומונה הצ'כית הם ארבעה: יואל (הונזה) קוסטה ז"ל, צבי (אמריך) לבון ז"ל, יוסף (ג'וזף) אלון ז"ל ויהודה מנור (פטר מונק) ז"ל. הם עלו לישראל לאחר שעברו ילדות קשה בשואה. בעיצומה של מלחמת העצמאות התקבלו לקורס טיס ייחודי בצ'כוסלובקיה ומשעלו ארצה הם המשיכו את הכשרתם בבית הספר לטיסה בכפר סירקין וסיימו את קורס הטיס מספר 1 של חיל האוויר הישראלי באוגוסט 1950.
משסיימו את קורס הטיס ובסיועה של קצינת הסעד החילית, רכשו דירות בשיכון צבא הקבע מספר 16 בגבעתיים, הידוע כיום כרחוב גולומב. שם, בדירות קטנות ברחוב גולומב 39, נוצרה "הקומונה הצ'כית" - קהילה קטנה ומלאת חיים שהייתה לא רק ביתם אלא גם סמל לכוח הרצון ולשיקום.
באדיבות רחל אלון מרגלית
חיים חדשים, סיפורים בלתי נשכחים
יואל קוסטה, אחד מארבעת הטייסים, נהרג באוגוסט 1951 בתאונת מטוס ספיטפייר ולא זכה להקים משפחה. הוא מונצח באנדרטה בקיבוץ גניגר. חברו, אל"מ יוסף (ג'וזף) אלון, שהקים משפחה עם רעייתו דבורה, הפך לדמות מופת בחיל האוויר. הוא ייסד את בסיס חצרים ושימש כנספח אווירי בארה"ב, עד שנרצח בוושינגטון בשנת 1973, בנסיבות שנותרו בגדר תעלומה. בין השכנים בבניין נמנו גם משפחותיהם של יהודה מנור וצבי לבון, שהקימו משפחות לתפארת וגידלו את ילדיהם בגבעתיים. יחד הם יצרו בית חם ששילב ציונות, אחווה וסולידריות.
מתוך אתר מוזיאון חיל האוויר
גבעתיים – עיר של קהילה וזיכרון
בעיר גבעתיים הקטנה של שנות ה-50, שהחלה אז את דרכה כיישוב צומח, הקומונה הצ'כית הייתה עדות חיה לכוחם של שורדי השואה להתאושש ולתרום לבניית החברה הישראלית. הבית ברחוב גולומב 39, על רקע גבעת קוזלובסקי ובסמוך לגן העלייה השנייה, שימש כמגדלור של תקווה, ציונות וחוסן אנושי.