היסטוריה

גבעתיים - חתיכת היסטוריה
סיפור הקמתה של גבעתיים, שזור בסיפור תולדות היישוב היהודי והקמת מדינת ישראל. העיר מורכבת משש שכונות וראשיתה של העיר בשכונת בורוכוב כשאליה מצטרפות חמש שכונות נוספות: שינקין, ארלוזורוב, רמב"ם, קריית יוסף ומעונות הפועלים. ב-1942 נוסדה המועצה המקומית גבעתיים ותושבי כל השכונות החלו לקבל שירותים מוניציפליים מאוחדים. ב-1959 כבר הפכנו לעיר.
שמה של העיר גבעתיים ניתן לה בשל המבנה הטופוגראפי הייחודי של העיר היושבת על מספר גבעות. הסמל העירוני משלב מספר אלמנטים המייחדים את גבעתיים: גגות הרעפים, הגבעות, השטחים הירוקים והשלווה.
אבל היינו כאן עוד קודם, בתקופה הכלקוליתית (3100-3220 לפנה"ס). עדויות לכך נמצאו ב-1962 ב"גבעת קוזלובסקי" והם כוללים ארונות ומערות קבורה וכלי חרס. בדרום העיר, התגלו שרידי מצודה ובנייני מגורים מהתקופה ההלניסטית (המאה ה-2 לפנה"ס). על פי ההערכות, במקום הייתה חווה או תחנת משמר יהודית-חשמונאית שהבטיחה את הדרך שהובילה מבקעת איילון לבקעת הירקון.
נתוני יסוד
- שנת הקמה: 1922
- שטח שיפוט: 3,246 דונם
- אוכלוסייה: כ-64,000
- בתי-אב: כ- 25,000
- בתי ספר יסודים: 9
- גני ילדים: 87
- בתי ספר תיכוניים: 5
- גנים ציבוריים: 38
- בתי כנסת: 31
- תנועות נוער: 3
- העיר השנייה בצפיפותה בישראל
- מקור שמה של העיר: מקור שמה של העיר במבנה הטופוגראפי הייחודי של העיר היושבת על מספר גבעות.
- משמעות הסמל העירוני: בסמל מספר אלמנטים המייחדים את גבעתיים: גגות הרעפים, הגבעות, השטחים הירוקים והשלווה.
רקע היסטורי על העיר
העיר גבעתיים חוברה משש שכונות. ראשיתה בשכונת בורוכוב שנוסדה בשנת 1922 כשאליה מצטרפות חמש שכונות נוספות: שינקין, ארלוזורוב, רמב"ם, קריית יוסף ומעונות הפועלים.
המועצה המקומית גבעתיים נוסדה בשנת 1942 כתוצאה מאיחודן של שש שכונות, שכונת "בורוכוב", שכונת "שינקין", שכונת "קריית יוסף", שכונת "רמב"ם", שכונת "ארלוזורוב" ושכונת "פועלי הרכבת". שכונות אלה היו שונות בהרכבן האנושי, הדמוגרפי והסוציו-אקונומי ובמטרות אותן הציבו לעצמם יוזמי ומייסדי כל שכונה ושכונה.
חרף שונות זו, כורח המציאות אילץ אותן להתאחד, מאחר ולא יכלו עוד לשאת בעול השירותים הציבוריים שניתנו לתושביהן בנפרד. כל השכונות אוחדו בשנת 1942 למועצה מקומית אחת שמעניקה שירותים מוניציפליים מאוחדים. בשנת 1959, הוכרזה גבעתיים כעיר ואם בישראל.
גבעתיים בעת העתיקה: בשנת 1962 נחשפו בגבעתיים ממצאים ארכיאולוגיים בגבעת הכורכר "גבעת קוזלובסקי". הממצאים הם מן התקופה הכלכוליתית (3100-3220 לפנה"ס) וכוללים ארונות קבורה, כלי חרס ועוד. כמו כן נתגלו מערות קבורה שנחצבו בסלע ויתכן שאנשי תקופה זו בחרו לעצמם את הגבעות הנישאות לשם חציבת הקברים. במקום אחר, בדרום גבעתיים, התגלו שרידים של בנייני מגורים ומצודה מהתקופה ההלניסטית (המאה השניה לפני הספירה). מניחים כי במקום התנשאה חווה או תחנת משמר יהודית-חשמונאית שהבטיחה את הדרך שהובילה מבקעת איילון לבקעת הירקון.
שכונות בגבעתיים
שכונת בורוכוב
אם השכונות אשר נוסדה בשנת 1922 על שמו של דב בר בורוכוב ממנהיגי תנועת הפועלים היהודית ומייסד מפלגת "פועלי ציון". היתה זו שכונת הפועלים העירונית הראשונה בארץ, הוקמה בה הצרכנייה הציבורית הראשונה בארץ. בית הספר העמלני וסניף תנועת הנוער העובד היו מהראשונים והחשובים בארץ.
ביום ד' בניסן תרפ"ב, 2.4.1922 הונחה אבן הפינה לשכונה.
במרוצת הזמן גדלה השכונה והתרחבה. השכונה החזיקה על כתפיה עול כבד בהחזקת השירותים של תשתית כבישים ודרכים, מכון מים, בתי ספר יסודיים, גני ילדים ובית עם. ממשלת המנדט עמדה מנגד, כל העול נפל על כתפי התושבים ורעיון איחוד השכונות החל להתגבש. בביקורו של מושל המחוז, קרוסבי, בקיץ 1941 מסר שמעון בן צבי על המצב בשכונה וביקש להחיש הקמת מועצה מקומית מאחר ועוד לפני כן הביעו נציגי השכונות את הסכמתם העקרונית לכך.
ועדי שכונת בורוכוב , גבעת רמב"ם ושינקין כתבו "מצע לארגון השכונות" בתוך מועצה מקומית מאוחדת והצטרפו למועצה אשר כוננה בתאריך 28.5.42.
ביום י"ט בניסן תרפ"ט 2.4.1922 הונחה אבן הפינה לשכונה.במרוצת הזמן גדלה השכונה והתרחבה.
השכונה החזיקה על כתפיה עול כבד בהחזקת השירותים של תשתית כבישים ודרכים, מכון מים, בתי ספר יסודיים, גני ילדים ובית עם.
ממשלת המנדט עמדה מנגד, כל העול נפל על כתפי התושבים ורעיון איחוד השכונות החל להתגבש. בביקורו של מושל המחוז, קרוסבי, בקיץ 1941 מסר שמעון בן צבי על המצב בשכונה וביקש להחיש הקמת מועצה מקומית מאחר ועוד לפני כן הביעו נציגי השכונות את הסכמתם העקרונית לכך.
ועדי שכונת בורוכוב , גבעת רמב"ם ושינקין כתבו "מצע לארגון השכונות" בתוך מועצה מקומית מאוחדת והצטרפו למועצה אשר כוננה בתאריך 28.5.42.
שכונת שינקין
נוסדה בשנת 1926 ע"ש מנם שינקין, מנהיג ציוני ממנהיגי חובבי ציון. רוה תושבי היו בעלי מלאכה וסוחרים זעירים. האדמה והרכוש הציבורי שייכים היו ל"קהילת ציון האמריקאית". שכונה זו שכנה בין שני חלקיה של שכונת בורוכוב.
שכונת גבעת רמב"ם
נוסדה בשנת 1933 ונקראה ע"ש הרמב"ם במלאת 800 שנה להולדתו. ישראל טייבר הציל שטח זה מקנייתו ע"י הערבים. הוא תיכנן את השטח בטרם נקנה בו בית אחד, חפר באר, סלל כבישים והקצה שטחים לצרכי ציבור. כאשר נקנתה הגבעה היתה זו גבעת כורכר. גבעה זו, אליה היו רוחות הים מגיעות, נקראה "תל אל הווה" - תל הרוחות עליה החלו להבנות בתי הגבעה.
שכונת קרית יוסף
נוסדה בשנת 1934 ונקראה ע"ש יוסף בן יעקב ורחל שהיו אזרחי מצרים. האדמה נקנתה בשנת 1921 ע"י מיהודית ותושבי מצרים. השמועה יצאה כי אדמת הפקר היא ותוך לילה אחד עלו יהודים והקימו על שטח של 80 דונם מאות צריפים ובקתות ללא כל תכנון וסדר. רק לאחר שהבעלים החלו ללחוץ על הממשלה המנדטורית שתגן על נכסיהם התארגן ועד פנימי בשכונה בענין רכישת הקרקעות בשביל בעלי הצריפים.
שכונת ארלוזורוב
נוסדה בשנת 1936 על שמו של חיים ארלוזורוב ממנהיגי תנועת העבודה וממעצבי המדיניות הציונית. אדמתם היתה "מושע" – כלומר יחידת אדמה בלתי מחולקת ולכל מתיישב היתה חלקה בגודל הנקנה אך ללא ידיעה היכן היא ומהן גבולותיה. לא ניתן היה לסלול דרכים וכבישים ולהקים מבני ציבור. בעיות השכונה הסבו לתושביה מפח נפש והם לא ידעו באם להצטרף למועצת גבעתיים או לאו.
שכונת פועלי הרכבת
היה זה ניסיון מיוחד ומעניין לפתרון מצוקת השיכון של פועלים חסרי אמצעים . בשלב הראשון נבנו 15 בתים בעזרת בנק הפועלים. הצלחת הנסיון גררה קבוצה שניה מבין פועלי הרכבת אף היא בת 15 חברים.
סיפורה של עיר מאת ד"ר מרדכי נאור - לחצו כאן
אתרים היסטוריים בגבעתיים
הצרכנייה הראשונה בארץ ישראל
"האגודה צרכנית-שיתופית בשכונת בורוכוב" נפתחה במרץ 1928 ומילאה שני תפקידים עיקריים:
- לשמש מקום בו כל חבר יוכל לקנות מצרכים בזול.
- דרכה מכרו החברים את תוצרתם החקלאית.
במרוצת הזמן שימש גג הצרכנייה כמועדון חברים לתושבי השכונה ובו יכלו החברים ליהנות מחברה טובה וכיבוד.
משק הפועלות
הרעיון קרם עור וגידים בשנת 1923 (כשנה לאחר הקמת שכונת בורוכוב) ומטרתו: הכשרת חלוצות בעבודות השדה והחי.
משק הפועלות סבל כבמקומות אחרים בארץ מקשיים ובעיות קשות בשל חוסר ידע, קרקע קשה לעיבוד, מחסור באמצעים ובמים אולם למרות קשיים אלו הפיקו העובדות תוצרת לסביבה.
סליק אלדמע (הסליק הראשון של ההגנה בארץ ישראל)
עוד מימיה הראשונים הייתה השכונה משענתו של ארגון "ההגנה". ראש המטה הארצי של ההגנה אליהו גולומב וקודמו בתפקיד יוסף הכט חפרו בחצרו של אברהם אלדמע-ממייסדי השכונה את הסליק במו ידיהם.
כמתקן אוורור לסליק התקינו שובך יונים מוגבה אשר שימש כהסוואה מושלמת למחסן התת-קרקעי.
סליק נוסף שנחפר בשכונה הוא סליק "ועדי" אשר נועד לשמש כמחסן נשק ועתודה ארצית לחירום.
ברכת רמב"ם (הבריכה הציבורית הראשונה בארץ)
נפתחה לראשונה בשנת 1945 כיוזמה פרטית של המורה לחינוך גופני אלי פביאן ומוכתר גבעת רמב"ם ישראל טייבר. כיום עברה הבריכה שיפוץ ושידרוג .
קונסרבטוריון עירוני
נוסד בשנת 1954 ובו למדו דורות רבים של תלמידים אשר חלקם קנו לעצמם שם עולמי במוסיקה.
קן "הנוער העובד והלומד בארץ"
קן הנוער העובד והלומד היה תמיד הקן הגדול והפעיל ביותר בארץ כשבוגריו פזורים בכל נקודות ההתיישבות. עוד באמצע שנות השלושים נבנה צריף המועדון בעזרת הורים בעלי מקצוע ומחומרים שנתרמו על ידי תושבי השכונה והוא נחשב לקן הראשון בארץ.
מכון התע"ש
בגבעתיים הוקם בית המלאכה הראשון של התע"ש אשר ייצר בין השאר פצצות ורימונים מתוצרת עצמית והכיל גם בית מלאכה לתיקון כלי יריה.
בית המלאכה שכן במכון המים אשר שימש כהסוואה מצוינת לפעילות החתרנית של אותם הימים. במכון המים נחפרה הבאר הראשונה בשנת 1927. כיום שוכנת במקום המשוחזר הגלריה העירונית ע"ש וייסמן ובה מוצגות תערוכות של אמנים מהארץ ומהעולם.
גן העיגול (כיכר ראשונים)
כיכר העיגול או בשמה המחודש כיכר ראשונים נמצאת בהצטלבות הרחובות בורוכוב וקק"ל. הכיכר נבנתה במקור כמקום מפגש לצורכי הציבור ולידה הוקם הצריף הראשון בו שכן בית הספר, חדר הועד והמרפאה.
כיום משמשת הכיכר המטופחת כאתר לזכר ראשוני ובוני השכונה.
בית שניידרמן
אחד מ- 22 הבתים הראשונים שנבנו בשנת 1922 בשכונה אשר נתרם על ידי משפחת שניידרמן לעירייה לטובת פעילות אומנותית. במקום פועל מכון אומנותי מצליח אשר קנה לעצמו שם בתחומי הקדרות והפיסול.
מצפה הכוכבים
בשנת 1967 נחנך בגן העלייה השנייה מצפה הכוכבים של גבעתיים. במהלך עשרות שנות פעילותו הפך המצפה למוסד מדעי המשלב פעילות לילדים, נוער ומבוגרים ואבן שואבת לחובבי האסטרונומיה מכל רחבי הארץ.